 |
|
פריחת לימודי שפות בישראל
עד לפני כמה שנים, כמעט ולא היו בתי ספר ללימודי שפות בישראל. מרבית תלמידי ישראל למדו אנגלית כלימודי חובה בבתי הספר התיכוניים והיסודיים ובנוסף רוב התלמידים בחרו שפה שלישית (חלקנו בחרנו צרפתית וחלקנו בחרנו בשפה הערבית), אשר נלמדה בדרך כלל בצורה לא כל כך רצינית ובנוסף גם לא הצליחה להביא למוטיבציית שיא בקרב התלמידים. לאחר גיל 18 נחשפו ללימודי אנגלית בדרך כלל רק אלו שנרשמו ללימודים באוניברסיטאות השונות.
במהלך השנים האחרונות אנו עדים לפריחה בנישת לימודי השפות הזרות בישראל מספר רב של בתי ספר לשפות קמו כפטריות אחרי הגשם. עקב הגלובליזציה וההתקרבות שלנו למדינות שבעבר לא היינו איתם בקשרים (כמו למשל סינית) ניכר כי יותר ויותר ישראלים צמאים ללמוד שפות זרות. גם העובדה כי הטלוויזיה הביאה למרקע כמה וכמה סדרות טלויזיה ואופרות סבון בספרדית הגבירה את החשיפה שלנו לשפות זרות וגרמה לרבים לרצות ללמוד שפה נוספת. היום צפייה בסדרות טלויזיה בשפות זרות עוזרת לעבודה על השפה ויש לזה הובלות נהדרות.
מספר רב של מדינות פתחו את שוקיהן למשקיעים זרים ובניהם ישראלים. ישראלים רבים עקב כך חדרו לשווקים הרומנים, ההונגרים והפולנים דבר שהגביר את הצורך בידיעת אנגלית עסקית ברמה גבוהה (ואפילו רומנית עסקית והונגרית עסקית). סין גם היא מושכת אנשי עסקים רבים וחוקרים רבים אשר מנסים להבין את התרבות הסינית והשפעתה על העולם. הדבר הביא לכך שכיום יש מספר רב של קורסים בשפה הסינית ברחבי ישראל ואפילו באוניברסיטאות ובמכללות ניתן למצוא מורים לשפה הסינית.
מה צופן העתיד בנושא? ניתן לומר בוודאות שככל שהגלובליזציה תימשך וככל שהחסמים העסקיים והרגולטיבים בין ישראל ושאר מדינות העולם יוסרו, אזי יעלה החשיבות והצורך בידיעת שפות אחרות. ישראלים רבים יהיו תלויים בשפות הזרות ולא רק בשפה האנגלית אלה גם בשפה הצרפתית (אשר מהוות גשר לאפריקה ולחלק ממדינות אירופה) והשפה הספרדית (אשר מהווה גשר לאמריקה הלטינית ולחלק ממדינות אירופה). ייתכן ולא ירחק היום בו כולנו נמשיך לימודי אנגלית כל חיינו במטרה לשפר את השפה ולחזק אותה.
|
|
|
